ישראל זקוקה לאיבוגאין: המקרה לאישור רגולטורי מואץ

העולם נע. האם ישראל תנוע עמו?

בדצמבר 2025 הקצתה מדינת טקסס 50 מיליון דולר ל-UTHealth Houston ול-UTMB Health להשקת תוכנית IMPACT — ההשקעה הגדולה ביותר ברמת מדינה בתולדות מחקר האיבוגאין. המטרה: להעריך את האיבוגאין לטיפול בפוסט-טראומה, בפגיעות ראש טראומטיות ובהתמכרות, בניסוי קליני רב-מרכזי קפדני.

בארצות הברית, מחוקקים ממשיכים לקדם חקיקה פדרלית להרחבת הגישה לטיפול באיבוגאין לוותיקי צבא. במקסיקו, קליניקות מעניקות איבוגאין תחת פיקוח רפואי למאות מטופלים מדי שנה, ובהם ותיקי צבא אמריקאים רבים מיחידות מיוחדות.

ובינתיים בישראל — מדינה שצורכה אולי דחוף יותר מכל מדינה אחרת — האיבוגאין נותר בלתי נגיש ברובו, אינו נחקר ברמה לאומית ואינו מוכר על ידי משרד הבריאות כאפשרות טיפולית לגיטימית.

יתרונותיה של ישראל

ישראל היא, במובנים רבים, המדינה האידיאלית להוביל את חזית האיבוגאין. נתבונן:

• תשתית רפואית ברמה עולמית — ישראל מדורגת בעקביות בין מערכות הבריאות המובילות בעולם. המרכז הרפואי שיבא, הדסה והמרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב הם בתי חולים מחקריים בעלי מוניטין עולמי.
• ניסיון בחדשנות של מדיניות סמים — ישראל הקימה את אחת מתוכניות הקנאביס הרפואי הלאומיות הראשונות בעולם. בועז וכטל, מייסד הקרן, היה דמות מרכזית בבנייתה. "הזיכרון השרירי" הרגולטורי קיים.
• צורך דחוף ומתועד — לאף מדינה אין כיום מקרה משכנע יותר לגישה מהירה לטיפולי פוסט-טראומה חדשניים מזה של ישראל.
• חלוץ מקומי — בועז וכטל מטפל במטופלים באיבוגאין מאז 1989 ויחד עם הווארד לוצוף חיבר את המדריך הבינלאומי לטיפול. לישראל יש כבר מומחיות מובילה ברמה עולמית.

מה אנו מבקשים

קרן האיבוגאין של ישראל מסנגרת על נתיב רגולטורי ברור ובר-השגה:

1. תוכנית גישה מורחבת / טיפול חמלה — התירו גישה מפוקחת לטיפול באיבוגאין עבור ותיקי צבא עם פוסט-טראומה עמידה לטיפול ו-TBI, במסגרת תקנות הגישה המורחבת הקיימות בישראל, ובמקביל לפיתוח ניסויים קליניים רשמיים.
2. ניסוי קליני ממשלתי, שלב 2 — שיתוף פעולה עם המרכז הרפואי שיבא או עם הדסה לניסוי קליני קפדני ובטוח של טיפול מגנזיום-איבוגאין לחיילי צה"ל, בהתאמה למתודולוגיית סטנפורד.
3. שיתוף פעולה מחקרי בינלאומי — חתימה על מזכרי הבנות (MOU) עם סטנפורד, UTHealth Houston ומוסדות מחקר מובילים נוספים בתחום האיבוגאין, לשיתוף נתונים, ליישור פרוטוקולים ולהבטחה שישראל תהנה מההתקדמות המחקרית העולמית.
4. חינוך ציבורי והפחתת סטיגמה — קידום שיח לאומי על טיפולים בסיוע פסיכדלים שיחרוג מן הסנסציוניזם אל עבר ראיות, בטיחות וחמלה.

מחיר חוסר המעש

כל יום שחולף בישראל ללא גישה לאיבוגאין הוא יום שבו חיילים עם פוסט-טראומה עמידה לטיפול ממשיכים לסבול. זהו יום נוסף שמקרב אותנו לעלייה של 180% הצפויה במקרי פוסט-טראומה עד 2028. זוהי עוד שורה בסטטיסטיקה של 21 התאבדויות חיילים שנרשמו ב-2024.

הראיות ברורות. הצורך מכריע. הכלים בהישג יד. מה שנותר הוא הרצון לפעול. קרן האיבוגאין של ישראל קיימת כדי לבנות את הרצון הזה — באמצעות סנגור, חינוך, מחקר ומחויבות בלתי מתפשרת לאותם אנשים שנתנו הכל למען מדינתם וראויים לרפואה הטובה ביותר שהעולם מציע.